דמות האדם של ארץ הקודש
נהר הירדן, ים כינרת, ים המלח
שלושת גופי
המים הגדולים בארץ ישראל יוצרים דמות אנושית מופשטת, שניכרים בה פנים, צוואר וגוף
מאת: אבינועם עמיזן
מפת דמות האדם של ארץ הקודש היא רעיון על פיו יש קשר
בין פני הנוף של ארץ ישראל למבנה הגוף האנושי, ואברי הגוף מקבילים לחבלי הארץ.
המפה נוצרה בתהליך אמפירי ממושך. פני הנוף אינם בדיוק
כתווי דמות האדם. נדרש תהליך שינוי צורה מורכב לצורך הפיכת המפה הגיאוגרפית
לפורטרט אנושי. זאת על פי העיקרון שקיים דיאלוג מתמיד בין האדם לנוף, כתהליך
דינאמי מזכך וכדימוי בפעולה.
מפת
דמות האדם של ארץ הקודש
המפה מיוסדת על תכונת ההאנשה, שהיא ייחוס מידות אנושיות לחיות
ודוממים. זאת אחת
התכונות האופייניות ביותר למין האנושי. בחיי היומיום
נפוצה מאד החשיבה אודות עצמים בודדים כבעלי תכונות כמו-אנושיות. ההאנשה מקובלת מאד
בספרות, במיוחד בספרי ילדים. דתות עבר שונות עסקו כמעט לחלוטין באלוהויות בעלות
תכונות אנוש, וגם בימינו קשה ביותר לאדם הממוצע לתאר את אלוהים ללא האנשה.
מפת ארץ הקודש בדמות האדם, בזכות פירוטה, כוליותה
והיקפה, מסבירה את תחושת הקשר הפיזי העז שיש בין המאמינים מדתות שונות לארץ
המובטחת, קשר שזכה לביטויים ספרותיים רבים.
המפה נוצרה כתהליך אישי, שנשען על רצון הנפש בתיקון אשר
עשוי להציע פיתרון למציאות הכאוטית. היא נבעה בהארה, כפיתרון פתאומי למחשבות על פי תחושות בלתי ברורות בשולי התודעה:
יום אחד לקחתי עיפרון וניסיתי לצייר את הסיפרה 10
במשיכת קו אחת. עשיתי זאת פעמיים ברצף.
הסיפרה
עשר במשיכת קו אחת, פעמיים ברצף
שמתי לב כי השרטוט דומה לנהר הירדן, ים כינרת וים המלח,
במפת ארץ ישראל.
מפת
אילמת של ארץ ישראל
אך השרטוט דמה גם לפרופיל של פני אדם. יכולתי לזהות קו
מצח, עין, קו רקה ואוזן.
הסיפרה
עשר פעמיים ברצף ופרופיל הפנים
יכולתי להקביל בין פני הארץ לפני האדם, חיפשתי חבלים
גיאוגרפיים נוספים שמשתלבים בשרטוט האנושי. הרי הגליל הפכו למצח, הר הכרמל לאף,
והרי השומרון ללחיים. ירושליים הפכה לחיך, רמת הנגב לצוואר, וכך הלאה.
גירסה
מוקדמת של מפת ארץ ישראל כדמות האדם
לאחר סיום ציור הפנים חשבתי שהמלאכה הסתיימה. לדימיון
היה רצון משלו. מפרץ אילת הפך לקו הגב, וחצי האי סיני לטורסו.
המפה נוצרה בתהליך אמפירי ממושך. פני הארץ נבחנו על פי
מפות וצילומי לווינים, בהשוואה לשרטוטים אנטומיים, ציורי פורטרטים. וסיפורים
מתולדות ארץ ישראל.
הפורטרט האנושי אינו העתק ישיר של פני הארץ. כאשר
משרטטים את הדמות בדיוק על פי תצלום הלווין, מתקבלת דמות של ''עובר''.
היצירה 'ירדן, כינרת, ים המלח' היא האנשה מצומצמת,
שזכתה לעיצוב בחומר, של שלושת גופי המים הגדולים בארץ ישראל: נהר הירדן, ים כינרת,
ים המלח.
דימוי ים כינרת כמקור חיים וים המלח כמקום מוות מושרש
עמוק בתרבות עם ישראל. חז''ל פרשו את מקור שם העיר טבריה כ'טובה ראייתה'. במקרא
מופיע חוף ים המלח כמקום העיר סדום על תושביה החומרניים והחטאים.
בתרבות הישראלית המודרנית שרה נעמי שמר את 'לשיר זה כמו
להיות ירדן', ותיארה את מהלך הנהר המתפתל מאגם המים המתוקים עד ים המוות המר,
כהקבלה לימי חיי האדם. כך נוצרה ההאנשה של שיוך תכונות אנוש למהלך הנהר: האדם הוא
בראשו אור חיים ובתחתיתו חומר מוות.
דימויים ספרותיים אלה יוצרים מדרך הטבע, גירוי לביטוי
צורני תואם: כאשר מסתכלים על ים כינרת במפה הוא דומה לגולגולת קדמונית הפונה
מזרחה. נהר הירדן מזכיר עמוד שדרה ארוך ומתפתל. אגן ים המלח, טרם יבושו החלקי,
משלים את הדימוי כפלג הגוף. עבור הדמיון האנושי זאת צורת אנוש גמישה אך אמינה.
זה מקור ההשראה ליצירה 'נהר הירדן, ים כינרת, ים המלח',
המופיעה בתמונה הבאה.
יחס המידות ביצירה בין האיברים השונים דומה מאד לקיים
במציאות בין גופי המים.
תיאור היצירה
סוג היצירה: פיסול
שנת היצירה: 2003
מימדים: גובה: 119 סמ' אורך: 64 סמ' רוחב: 21 סמ' משקל: 8 קג'
חומרים: בטון, ברזל, אפוקסי
כל הזכויות שמורות
עותקים
בגדלים שונים ניתנים לרכישה
הרושם הראשון העולה מהתבוננות ביצירה הוא של דמות בעלת
כוחות ריפוי, כאלה הנוצרים בכל האנשה. הרושם השני הוא של שבריריות חיי האדם: על אף
אונו העצמי, האדם כפרט הוא כמעט חרק חסר נשמה. הוא מתחנן ברמ''ח אבריו לתשומת לב,
ובאותה עת דרוך וקשוב ללמוד את סביבתו ולהשתלב בה.
לדימוי ההאנשה של שלושת גופי המים ערך רב למפה המלאה.
כמו שהתרנגולת מתפתחת מהביצה, משקף דימוי זה את התפתחות
גוף האדם מעובר בעל איברים בסיסיים בלבד.
ממחישות זאת שתי ההקבלות השונות, שתוארו בעמוד זה, של
ים המלח - המקום הנמוך ביותר בעולם:
ים המלח הוקבל לטורסו כולו ביצירה 'ירדן כינרת, ים
המלח', ולאוזן בלבד ב'מפת דמות האדם של ארץ הקודש'.
האוזן מסמלת את בקיעת האדם מצורה ראשונית והפיכתו ליצור
מפותח.
האוזן היא אחד האברים הראשונים המתפתחים בעובר, ועצמות
האוזן מסיימות את צמיחתן, ונותרות בגודל קבוע לאחר הלידה, משך כל חיי האדם.
התפישה האנושית משלבת בין תחושת איזון פנימית פשוטה ודו
מימדית, לקשב חיצוני לגירויים מורכבים ותלת-מימדיים.
סיפורי תורה רבים באים לגשר על פער זה בין הפנימי
לחיצוני. אחד מהם הוא סיפור מאבקו של יעקוב במלאך במעבר יבוק שעל הירדן, שלאחריו
נקרא שמו ישראל.
מפת ארץ הקודש בדמות האדם היא פורטרט של דמות הפונה
שמאלה. היצירה: ים כינרת, נהר הירדן, ים המלח, יוצרת דמות הפונה ימינה. השילוב בין
שני הדימויים יוצר את האיזון. מתקבלת כך דמות שלמה, שפונה לכל הכיוונים.
מפת
ארץ הקודש בדמות האדם והיצירה: נהר הירדן, ים כינרת, ים המלח
עשה זאת בעצמך
הצעה ליצירה ביתית של 'ירדן,
כינרת, ים המלח'
1. מתוך מפת ארץ ישראל מעתיקים ומגדילים את צורות ים
כינרת וים המלח על דף, לגודל הרצוי.
2. לוקחים לוח עץ דק ומסמנים עליו את צורת הימות.
3. חותכים את הצורות, ומעגלים בשיוף את השוליים שלהן.
3. קודחים בלוח ים המלח בקצה העליון חור קטן להשחלת
חוט. בים כינרת קודחים שני חורים, אחד בכל קצה.
4. מתוך מגזינים צבעוניים ישנים מדביקים פיסות נייר על
גבי הלוחות. גיזרי הנייר יכולים להיות קטנים או גדולים, ומשולבים ביניהם כיד
הדימיון הטובה.
5. מצפים בלכת עץ את הלוחות עם גיזרי הנייר, לצורך
עמידות ויופי.
6. חותכים שני חוטים להשחלת חרוזים: האחד באורכו היחסי
של נהר הירדן ממוצאו ועד הכינרת, והשני באורכו היחסי של נהר הירדן בין הכינרת לים
המלח.
7. בכל חוט משחילים חרוזים צבעוניים, מסוגים, צבעים
וגדלים שונים. עושים זאת בשילוב מחושב, תוך התכוונות רוחנית והרמונית, כך שהתוצאה
תשקף את אישיות החורז/ת.
8. קושרים את החוטים ללוחות המעובדים.
9. בקצה החוט העליון קושרים לולאה, ותולים על הקיר את
היצירה המוגמרת.
ניתן להשתמש ביצירה לתראפיה, נוי, או כלוח הודעות ביתי.
עותקי היצירות 'ירדן, כינרת, ים המלח', ו'מפת
דמות האדם של ארץ הקודש', ניתנים לרכישה באתר
מפת ארץ
הקודש בדמות האדם – עמוד ראשי