סיפורי גולדה חלק II – תיקון סעיף 1 – ברגן-בלזן פרק ו' – בקבוק המים מהתעלה המנוולים מרעילים גם את המים לפני בריחתם. שבועיים לפני הסוף הרגישו החלאות
הנאציות משהו חדש באוויר. לכן הם הרעילו גם את המים. הכול היה כעת מורעל. כל אותו זמן לא ידענו על השחרור
המתקרב, שכה בושש לבוא. הייתי צריכה לחפש מים טובים
לשתייה. צמאה מאד, הלכתי לתעלת-ניקוז ארוכה
ועמוקה שהייתה במחנה, וראיתי בתחתיתה מים רדודים. לא ידעתי באיזה איכות היו המים האלה.
העיקר היה שהם לא היו מהגרמנים. קשרתי חבל לבקבוק שמצאתי, השתטחתי
על הבטן, והורדתי אותו. עם הבקבוק הזה שכבתי כך כשעה. הוא צף על המים ולא התמלא. שכלי היה קהה, אולי כי הייתי חולה
וחלשה. הייתי צריכה להכניס אבן לתוכו,
והוא היה שוקע ומתמלא. שכבתי על הבטן, מחזיקה בחבל בידי
האחת הבריאה, במשך זמן שנדמה לי נצח. טפטפה פנימה לבסוף טיפת-מים. הלכתי עם מעט המים לחווה. שתינו אותם, ושברנו מעט את הצימאון. |