סיפורי גולדה חלק I – זמן סעיף 2 – גטו פרק ג' – החבל
מסדינים אישה שאני מסתתרת
בביתה עוזרת לי להימלט מהגרמנים דרך החלון. לילה אחד הלכתי לעסקה של יהלומים ודולרים אצל ידיד בשם ולדיסלב פולאק, שגר
הרחק מביתי, באזור שלא הכרתי. שכנה אנטישמית אחת שלו, שהוא הזהיר אותי מפניה, ראתה אותי בדרכי חזרה,
והלשינה עליי מיד לפטרול של שני שוטרים גרמנים. הם ראו בחורה הולכת לבד בלילה, זיהו אותי ורדפו אחריי. נכנסתי לחדר-מדרגות של בניין אחד כדי להתחבא. שני הגרמנים רדפו אחריי לתוך הבניין. עליתי במהירות רבה למעלה, ודפקתי בכל הדלתות. פתחה לי אישה אחת. אמרתי לה בבהילות: "הגרמנים רודפים אחריי. אין בררה, את חייבת לעזור
לי". האישה נתנה לי להיכנס. למרות הלחץ לא איבדתי את עשתונותיי. חשבתי בקדחתנות על דרך מוצא. הלכתי לארון-הבגדים, והוצאתי סדינים. קשרתי במהירות שלושה סדינים לחבל ארוך ושלשלתי אותם מהחלון. אמרתי לה בעוז: "תחזיקי את הקצה". והתחלקתי למטה. נמלטתי שנייה אחת לפני שהגרמנים הגיעו. נכנסתי לבית זר פשוט כדי להציל את עצמי. הם היו הורגים אותי מיד. הם היו הורגים אנשים סתם ברחוב. |