טיסת
הפניקס
מאת: אבינועם עמיזן
מטוס מטען מתרסק במדבר עם כעשרה ניצולים. הם מבינים כי
הדרך היחידה להינצל היא דרך בנית מטוס חדש מהריסות הישן. העלילה מוקדשת ברובה
לתיאור בנית המטוס, הנעשית תוך חיכוכים הדדיים.
באמצעות השם 'פניקס', שהיא הציפור המיתולוגית שקמה
מאפר אחת לחמש מאות שנה, העלילה מתקשרת מיד לחוויות הלידה מחדש והחירות באמצעות
המעוף הרוחני והפיזי.
יצירת המטוס הקטן והמאולתר מתוך מטוס גדול
ומשוכלל, מסמלת אכזבה מהטכנולוגיה ומציפיות שלא התממשו.
אך דמות חשובה בעלילה היא של מהנדס פוסט נאצי,
הרודה בכולם כדי 'לבנות את המטוס שלו'. הוא אנטי-תזה למי שהיינו מצפים לראות כדמות
מרכזית בסרט כזה.
בתקופת יצירת הסרט, שנות השישים של המאה
העשרים, בלט הדיון הציבורי על מתן הלגיטימציה בארצות הברית למדעני הטילים הנאצים.
המסר המרכזי בסרט הוא כי תהליכי הלידה,
ההישתנות, וההסתגלות, הם העיקר. לא החזק מנצח, אלא מי שמסוגל להתאים את עצמו יותר
למציאות של כאן ועכשיו.
ריצ'ארד באך אמר כי אין בעיה שאינה מכילה בתוכה
מתנה. הבעיות קימות למען המתנות שבהן. אתה רואה בעיה כיוון שאתה זקוק למתנה שבה.
אינך קורבן למעשה, וכך התפישה הטראגית אינה קיימת. לכל שאלה יש לחפש את התשובה
הפחות צפויה.
השילוב החזק בין הפרוזאי והסמלי בעלילה הוא
מביך. יוצרי הסרט עשו סרט אקשן, שהמבקרים לא מצאו בו מספיק עניין. לו היו משקיעים
יותר ברובד הסימלי, אין ספק שהתוצאה הייתה מרשימה יותר.
נושא העלילה האמיתי מודגש בסמליות הצורנית
החזקה של הלידה מחדש: היא מתבצעת מתוך גוף המטוס המקורי בצורת הביצה הנקבית, אל
מטוס צר וארוך בצורת צלב, המסמל את הזכרי.
העולם מורכב מעיגולים וקווים. באופן בלתי מודע
ניתן לראות בסרט את מעשה הנס של עיגול ההופך לקו. זה מקור הקסם הטמיר שלו.
אבינועם עמיזן הוא יוצר מפת
דמות האדם של ארץ הקודש
http://www.holylandmap.net/rashi.htm