השינוי
במרכז הליכוד הביא לתבוסתו בבחירות
מאת: אבינועם עמיזן
זמן קצר טרם הבחירות העביר בנימין נתניהו במרכז
הליכוד נוהל חדש של הצבעה לבחירת המועמדים לחברות בכנסת. במקום בחירה מקרוב
באמצעות כשלושת אלפים חברי המרכז, קובע הנוהל החדש כי המועמדים יבחרו בעיקר על ידי
כל חברי המפלגה, שמנינם כיום כמאה וחמישים אלף. כמתבונן מהצד, השיטה הישנה על פיה
פעל מרכז הליכוד מוצאת חן בעיני הרבה יותר.
בשיטה הפונה לציבור עצום חייבים המועמדים
להסתמך על אמצעים כספיים ניכרים, ועל אמצעי התיקשורת ההמונית. אין לציבור דרך
להכיר אותם באמת. כיוון שדמותם מרוחקת, הם הופכים לגוף אליטיסטי מנותק.
ההצבעה בשיטה הקוטבית, באמצעות ועדת מינויים
הקובעת את הרשימה, גרועה כמובן יותר, אך התוצאות דומות: מפלגות 'קדימה' ו'העבודה'
הוציאו רשימת חברי כנסת שכמעט אף אחד מחברי מפלגות אלה לא הכיר, לא מכיר ולא יכיר
אישית. אין בכך כדי לגרוע מדמותם. השיטה היא שיוצרת את הריחוק.
מרכז מפלגה גדול ועצמאי, אשר נבחר על ידי כל
חברי המפלגה, כדוגמת מרכז הליכוד הישן, הוא דרך ביניים, המאפשר היכרות אישית עם כל
המועמדים לתפקידים הציבוריים הבכירים.
זאת הדרך הטובה ביותר לקשר ישיר בין העם
לשלטון.
מרכז מפלגה כזה קוסם לאזרחים בעלי השקפות
פוליטיות. אזרח היודע כי בסניף מפלגה מקומי נמצאים הפעילים המרכזיים בקשר אישי
שוטף עם ראשי השלטון, יעדיף להצטרף למפלגה זאת. הוא מעצב את דרכו בזכות מגוון
דמויות שהוא פוגש אישית בכל ההיררכיה, בלי להשקיע בתדמיתו התיקשורתית.
פגם מרכזי שמצאו בעלי דעה שונים במרכז מפלגה
גדול וחזק הוא שהנבחרים מוטרדים בבקשות לטובות הנאה. מי שנבחרו חייבים להכיר תודה
לבוחריהם. הממשל התקין קובע את חוקיות הגמול. הררי נייר נערמו על האתיקה בתחום זה,
שמגיעה תכופות גם לבתי המשפט, והנושא חקוק בתודעה הציבורית. בשיטות האחרות מסוגלים
הנבחרים להיטיב עוד יותר עם כל מי שליבם חפץ.
האם חברי מרכז הליכוד משתייכים ל'בוסים'
פוליטים? לכאורה כל חבר מפלגה יכול להציג את מועמדותו. בפועל נקבעות מספר רשימות
על ידי הדמויות המרכזיות בכל סניף. חבר מן השורה שרוצה להיכנס לאחת מהן, סולידארי
עם ראשה לכל אורך הדרך.
ראשי הסניפים הם בעלי תארים פוליטיים יוקרתיים,
ואת מעמדם רכשו בפעילות ציבורית במישור המקומי והארצי. קשה עליהם להכניס מקורבים
על בסיס אישי, כיוון שהדבר יבלוט מיד לעין, גם בסניף וגם במרכז. הסוגיה טרם הבשילה
ומוצתה, אך התחרות על כל מקום במרכז מבטיחה רמה אישית גבוהה.
הליכוד היה הדוגמא היחידה לדמוקרטיה מפלגתית
בישראל. ההחלטה לשנות את שיטת הבחירות במרכז הליכוד הייתה החלטה אומללה. את המרד
נגדה ניתן היה לראות ימים ספורים לפני הבחירות, בעת ביקורי ראשי המפלגה בצפון
הארץ.
הנימוק המרכזי לשינוי השיטה היה התדמית השלילית
בתיקשורת. מרכז הליכוד נכשל ביצירת תדמית ציבורית חיובית. עליו לתת את הדעת על כך
באופן מושכל. הביקורת נבעה בעיקר מקנאה לשמה במוקד הכוח של המפלגה, אשר היה הגורם
המרכזי להצלחותיה בכל מערכות הבחירות מאז 1977.
אבינועם עמיזן הוא יוצר מפת
דמות האדם של ארץ הקודש
http://www.holylandmap.net/rashi.htm