קרל
האושופר ומרחב המחיה
מאת: אבינועם עמיזן
היכן למד היטלר להיות פוליטיקאי? מי עיצב את
הבריתות שלו? מי הכתיב את הפוליטיקה? מי לחש לאוזנו? מי היה האדם בחשיכה, אשר משך
בחוטים? מי היה מפעיל הבובות שאחז בחוטים רבים, שנמשכו לגאופוליטיקה ולמיסטיקה,
האינטלקטואל בעל ההשפעה הרבה ביותר, והבלתי נראית ביותר בקרב מדינות הציר. היה זה
קרל האושופר, והשפעתו היתה כה גדולה עד שהוא כונה 'מרלין המכשף של היטלר'. הוא בנה
את גרמניה הנאצית כבבל הגדולה, לפני שהשליט המטורף ריסק אותה.
ממט ראשון קשה להבין מה לפרופסור מכובד
באוניברסיטה , ועוד פרופסור שהיה גנרל בצבא, שכותב בשפה משעממת עמוסת עובדות, על
תאוריות מופשטות, ולתעוזה הפראית הנאצית.
קרל האושופר לא היה פרופסור סתם. במקביל
לקריירה הצבאית והמדעית שלו עסק גם באופן אינטנסיבי בתורת הניסתר, תמך באופן נלהב
בלאומנות הגרמנית, וישם את רעיון 'מרחב המחיה' המדעי שפיתח באוניברסיטה, לתוכניות
הפוליטיות של תלמידיו הנאצים.
האושופר היה, מתחום מדעי-החברה, המקבילה
המדויקת לרופאים הנאצים אשר פיתחו את תורת הגזע במעבדות המחקר, ואחר כך ישמו אותה
בניסויים והשמדה המונית של בני אדם.
האושופר נולד במינכן ב-1869. שנותיו כילד וכנער
היו שלוות, הוא חווה התפתחות רוחנית במסגרת חבורות שהתעסקו בתורת הניסתר, והתפתח
לפטריוט גרמני, שהפך לחיל מקצועי בחיל התותחנים. כשרונותיו זוהו במהרה על ידי
המטכ''ל הגרמני והוא מונה, ב-1908, לנספח צבאי בטוקיו, שעקב אחר ההתארגנות מחדש של
הצבא היפני. היה זה מסע גורלי, אשר שתל בו את זרע הפאשיזם, שהתפתח לאמונה במפלגה
הנאצית.
ביפן למד האושופר לא רק נושאי צבא, אלא גם
תרבות ואמנות. הוא התאהב במזרח, נשבה בקסם היופי, התרבות, הגאווה, החובה והקנאות.
בשהותו ביפן הוא תרגם טכסטים בודהיסטים והינדים מסטיים. הוא השתכנע בעוצמת הסמלים,
הפולחן וטכניקות ההתפתחות הנפשית בהם. הוא הביא אותם חזרה לגרמניה, בה כבר היה
ידוע בכישורי העל-טבעי שלו. ההיקף החדש של יומרותיו לכוחות על-טבעיים זיכה אותו
בכינוי 'המכשף המהולל'.
האושופר נלחם בחזית המערבית במלחמת העולם הראשונה,
והתקדם לדרגת גנרל בכיר. תשוקתו האישית ל'רוח הסמוראי' לא הספיקה להביא לנצחון
גרמניה במלחמה. היא גרמה לו לחוש מרירות ותחושת בגידה בעקבות התבוסה. הוא פרש
מהצבא, מאשים את הקומוניסטים והיהודים במפלה, משוכנע כי הם זיהמו את הזהות
הלאומית, החלישו את העם הארי המאוחד.
ב-1919 הוא יסד בברלין את 'אחוות הוריל',
ובהמשך היה חבר ב'אגודת טולה' שההיתה הגרעין למפלגה הנאצית. האושופר לימד כי מתחת
לפני כדור הארץ קיימת ציביליזציה מתקדמת, שלה גישה ל'אנרגית הוריל', שהיא הכוח
החזק ביותר ביקום. באמצעות האנרגיה הזאת ניתן לבטל את כוח המשיכה, ולבנות עצמים
מעופפים בכוח האנטי-גרביטציה.
התיאור המקובל של האושופר במדיה, האנציקלופדיות
ובקרב הממסד האקדמי הוא מטוהר. אין בו רמז לאדם שהתעסק בתורת הנסתר, ולכך שהיה
מוכר בגרמניה כקוסם הגדול מכולם, הארי פוטר של תחילת המאה העשרים.
כאזרח, קיבל האושופר משרה באוניברסיטת מינכן,
בה מסעותיו למזרח הרחוק הפכו אותו מורה מושלם לגאוגרפיה. בגיל 45 הוא קיבל את
הדוקטורט שלו על תזה מבריקה בגאוגרפיה פוליטית. הוא המשיך לפתח את רעיונותיו , עד
לדוקטרינה חדשה אותה קרא 'גיאופוליטיקה'. הגלעין של הדוקטרינה היה מונח שמקורו
בהרצאה הראשונה שנשא באוניברסיטת מינכן: 'מרחב המחיה'.
דר' קרל האושופר פיתח והפיץ את התאוריה על
'מרחב המחיה'. הוא טען כי למדינה יש את הזכות להתרחבות פיזית במטרה לכלכל את
אוכלוסיתה על חשבון מדינות פחות מפותחות. היתה זאת תורה שכבר זכתה לישום נרחב על ידי
מעצמות המערב, אנגלה, צרפת וארצות הברית, במסגרת הקולוניאליזם והאימפריאליזם.
החדשנות של האושופר היתה ביומרה לפיתוחו של
מודל מדעי 'אוביקטיבי', שהתבסס על שליטתו המדהימה בעובדות וניתוחן.
התאוריות של האושופר הפכו מאד פופולריות
בגרמניה ובעולם. גם מלומדים אמריקנים הושפעו ממנו מאד.
האושופר הסווה מיסטיקה גזענית בצעיף של
גאוגרפיה ומדע, והעניק בכך לגרמנים סיבה טובה מאד לחזור לאותם אזורים בלב אסיה
שמהם הגיח לכאורה הגזע הארי.
בקשתו למרחב מחיה עבור העם הגרמני ותוכניותיו
להשיגו, היו לא יותר מאשר צידוק לביזה בקנה מידה בינלאומי ענק, למעשה תוכנית
לכיבוש עולמי.
למרות הניתוח העובדתי הפרטני, האושופר שומר על
גישה הוליסטית. כך למשל משמש האוקינוס השקט השראה לתהליכים גאופוליטיים שבהם הגדול
בולע את הקטן לא בכוח, אלא בפייסנות ממיסה, התואמת את האקלים והאופי הרגוע. לכן
האזור אינו מתאים להגשמתה העצמית של גרמניה.
האושופר טען שגרמניה חייבת ליצור בריתות עם
מדינות בעלות אקלים דומה, יבשתי. מדיניות של פיתוח תחבורת הרכבות הבין-יבשתית
תפתור את בעית הגישה למרחבים העצומים של גרמניה ורוסיה. לכן הגה ברית יבשתית בין
גרמניה, רוסיה, סין, הודו ויפן נגד העוצמה הקולוניאלית הימית של אנגליה, צרפת
וארצות-הברית.
הברית שעיצב האושופר לימים בין
גרמניה-רוסיה-יפן, כנגד מעצמות המערב, שכונתה 'הבלוק', הפכה בבת עינו. משחשד כי
היטלר עומד להפר אותה ולתקוף את רוסיה, פעל יחד עם בנו אלברט לשליחת רודולף הס
למשימת שלום חשאית בבריטניה. מאוחר יותר היה אלברט האושופר שותף פעיל גם בנסיון
ההתנקשות בהיטלר ב-1944.
המדינה, כפי שלימד האושופר אינה מושג מדעי
אוביקטיבי, אלא נושא מתחום תורת הניסתר. בלב תורת הגאופוליטיקה נמצא הרעיון כי
המדינה היא אורגאניזם טבעי, עץ קוסמי בעל הזכות המעשית לגדול ולהתפשט. הרעיון
מפחית את מעמדו של האזרח לחלקיק מהמדינה, ומעניק לגיטמציה לשלילת זכויות וחירויות
הפרט. במקום שהמדינה תהיה קיימת כדי לספק לאזרח את זכויותיו וחירותו, האזרחים חיים
למען המדינה. היטלר העתיק ב'מיין קאמף' את המושג במלוא משמעותו כלפי מדיניות חוץ
ופנים.
אחד הסטודנטים לגאוגרפיה, רודולף הס נשבה
בקיסמו של האושופר, שהפך עבורו לדמות אב. האושפור מצידו התעניין מאד בטייס הצעיר,
שהזמין אותו מידי פעם לטיסות חוויה מעל שמי גרמניה, בין ברלין למינכן. אין ספק
שעבור האושפור היו טיסות אלה כלי עזר לימודי ראשון במעלה, ומכאן גם מקור השראה
למדיניות מרחב המחייה שאותה ניסח.
האושופר הציע להס להיות עוזרו האקדמי. באותה עת
היטלר הציע להס להיות מזכירו. הס לא היסס ובחר במשרה השניה, אך הוא יצר גם קשר בין
האושופר להיטלר.
על הקשר ההדוק בין הס להאושופר ניתן ללמוד גם
מכך שהאושופר הסתיר את הס הנמלט בביתו, לאחר כישלון הפוטש במרתף הבירה במינכן
ב-1924.
איוולת היא לחשוב שהאושופר לא היה מודע לתעופה
כגורם זהה ועולה בחשיבותו על הרכבות והספינות, בפיתוח מרחב המחיה. יתכן אף כי כלי
התעופה הן שנתנו לו את הדחיפה המרכזית לפיתוח הרעיון. האימפריאליזם הבריטי התפתח
בעיקבות המצאת ספינת הקיטור, והאושופר בודאי חשב על התפתחות ספינת האוויר והמטוס
בהקשר דומה. המושג 'מרחב מחיה' לא היה חדש למעשה. הקולוניאליזם והאימפריאליזם היו
מושגים חופפים. זאת היתה 'אותה גברת בשינוי אדרת'. מה שהעניק את התמריץ לפוליטיקה
החדשה היה לא ניסוח של פרופסור לגאוגרפיה, אלא המציאות החדשה בה אפשר היה להתגבר
על מרחקים ומכשולים יבשתיים באמצעים טכנולוגיים חדשים ומבטיחים שעמדו לרשות מדינות
מפותחות.
היטלר הפרוע האזין בשקיקה לתאוריות
הגאופוליטיות של האושופר. 'מרחה המחיה' היה הנימוק המדעי והפוליטי לכל הזעם חסר
הצורה שהצטבר בו. האושופר העניק להיטלר את הבסיס לברוטאליות שלו. היטלר אימץ את
ההדרכה שקיבל בלב שלם.
האושופר, שבוי בקסם המזרח, ראה ב'פלוגות הסער'
את הסמוראים הגרמנים וביפנים את 'הארים של המזרח'. רוב הפגישות בין פקידים יפניים
רמי דרג למנהיגים נאציים נערכו בביתו ליד מינכן. הוא לחץ על היטלר לשלב את יפן
בברית עם גרמניה. היטלר הסכים. ההסכם הבטיח תועלת הדדית. שתי המדינות, פתחו כל אחת
במבצעים פשיסטיים, שמטרתם השתלטות על תחומי מחיה, 'שחרור' שטחים ממדינות שכנות,
כיבוש, יצירת השפעה זרה, וסלילת העתיד 'לדם טהור ואצילי'.
את המידע לתוכניות להתקפה היפנית על פרל הרבור
הכין מרגל גרמני, שגויס על ידי קרל האושופר באוניברסיטת מינכן. המתקפה נחשבת
להצלחה מודיעית ומבצעית יוצאת מהכלל. היה בה חידוש משמעותי בתחום תורת הלחימה.
לראשונה בהיסטוריה בוצעה מתקפה אווירית בהיקף גדול באמצעות מטוסים שהמריאו מנושאות
מטוסים. המשמעויות עבור כל חובב תעופה היו אדירות. מרחבי האוקינוסים האינסופיים,
שעד כה היו בשליטת הספינות, נכנעו סופית לאמצעי התחבורה החדש.
הסמוראי הראשי של גרמניה הנאצית, סגנו של הימלר
ריינהארד היידריך, שפיתח קריירת טייס קרבי מרשימה במקביל לעיסוקו כראש המשטרה
החשאית הגרמנית, עט על ההזדמנות. היתה זאת הזדמנות מצוינת עבורו כטייס להתפאר,
ולאכוף את אישיותו. הוא יכול היה לשחק את הסמוראי. חודשים ספורים קודם לכן הוא
קיבל מגרינג פקודה מעורפלת לפתור באופן סופי את בעיית היהודים. הדבר הצריך שתוף
פעולה בין גורמים רבים, שעל רובם לא ידע איך להטיל את מרותו. כעת יכלו כישוריו
כטייס להרשים הרבה יותר. ביום 20 לינואר 1942 הוא הטיס מטוס קל מפראג, בה התגורר
כמושל צ'כוסלובקיה, לברלין, בה התכנסו בוילה בואנזה נציגים מכל מוסדות הרייך כדי
לדון בשאלה היהודית. תוך שבע-עשרה דקות בלבד הוא סיכם את הנושא, מאציל את סמכותו
לאייכמן, בלי להתיר לאף אחד את רשות הדיבור. ללא פרל הרבור היה הפיתרון הסופי יכול
להסתיים במבוך ביורוקרטי, כמו יוזמות נאציות רבות אחרות.
ב-3 למאי 1941 שוחח קרל האושופר בארבע עיניים
עם סגן הפיהרר רודולף הס. פעולותיו הבלתי יציבות והבלתי שפויות של היטלר אימצו את
גרמניה, וערערו את ה'בלוק האירופאי- אסיאתי. היו חששות מבוססים כי היטלר יפנה נגד
סטאלין, ויטיל את המדינה למלחמה בשתי חזיתות. האושופר והס לא רצו בכך.
סגן הפיהרר הס יצא בחשאי, במטוס האמ-אי 110
המיוחד שהכין, כדי לפגוש את המילטון בטירתו בסקוטלנד. התוכנית האצילית לא הצליחה.
הס דיבר בכנות, אך צ'רצ'יל לא רצה שלום עם ההמון השטני שלהיטלר. הוא רצה בחיסול
הרייך. הס נאסר ליתר המלחמה כפושע מלחמה.
היטלר, שחשש מעריקות נוספות, פעל במהירות. הוא
הדיח את כל עוזריו ומיודעיו של הס. עבור האושפר זאת היתה תחילת הסוף. גם עבור
גרמניה. לאחר שארצות הברית הצטרפה למלחמה כיוון ההצלחה התהפך במהירות.
ב-22 ליוני 1941 פלש היטלר לרוסיה. חזון הברית
האירופית-אסיאתית של האושופר התפוגג. כמו רבים אחרים בשלטון הנאצי, הוא חיפש פתרון
למצב. לאחר התבוסה בסטאלינגרד היה ברור שהרייך מתמוטט, ותבוסה תהרוס את המדינה על
יושביה ומורשתה. פטריוטים ולאומנים הפנו עורף לפיהרר. האושופר הפך פעיל בארגון
שקשר קשר להתנקשות בהיטלר, ובנו אלברט הצטרף. הקושרים רצו במות היטלר ובהקמת ממשלה
אזרחית.
ב-1946, בגיל 75, סיים האושופר את חייו
בהתאבדות ברוח מנהגי הסמוראים, הבושידו. הסמוראי הגרמני איבד את כבודו, תפקידו,
מולדתו, והדבר היחיד שנותר לו היתה נשמתו. כפעיל באגודת 'הדרקון השחור', חי כל
ימיו תחת שבועה לביצוע חרקירי במקרה של חרפה. הוא הוא רצח את אשתו היהודיה, שהיתה
שותפה למעשה ואחר כך ביצע התאבדות יפנית מסורתית, ספוקו, בה חתך את בני מעיו משמאל
לימין בחרב יפנית קצרה.
הפרק המלא על האושופר בספר
'הקשר בין התעופה לשואה'
http://www.holylandmap.net/avhol/avhohaushofar.htm
אבינועם עמיזן הוא יוצר מפת
דמות האדם של ארץ הקודש
http://www.holylandmap.net/rashi.htm