גסטון
בשלרד
מאת: אבינועם עמיזן
הפילוסוף הצרפתי גסטון בשלרד [1884- 1962] GASTON BACHELARD, היה אחד הבולטים
בפילוסופים הצרפתיים במאה העשרים, לוחם בחפירות מלחמת העולם הראשונה, ואוטודידאקט,
שהפך לאחד המכובדים באקדמיה הצרפתית.
המוניטין שלו נובע ממחקריו אודות חשיבות כוח
הדימיון האנושי בהתפתחות המדע והאמנות.
בשלרד טוען כי הדימיון ממלא תפקיד מרכזי
בתגליות מדעיות חשובות. לדבריו, כל תגלית חשובה אף מתנסחת בשפה חדשה.
הקורא בספריו לומד על מבנה הדימיון ופעולתו,
ומקבל תובנות רבות לחלום, הירהור וחשיבה טובים יותר. בשלרד עושה זאת כפילוסוף של
המדע, מבקר אמנות, בלשן וסופר. סגנון כתיבתו, הפשוט והפיוטי כאחד, משמש מקור השראה
בפני עצמו.
בשלרד פיתח מושגים יחודיים להגדרת הדימיון,
ובעיקר מושג 'הדימיון הדינאמי': הדימיון אינו בהכרח היכולת ליצור דימויים. ההפך
הוא הנכון. הדימיון מפרק את מה שהוא תופש. הוא מעל לכל היכולת המשחררת אותנו
מדימויים צורניים ישירים ומשנה אותם. הדימיון הוא אם כך תהליך מרכזי בנפש, שבסופו
נמצא הרצון.
מקום מרכזי ביצירותיו תופשים ארבעת היסודות:
האדמה, המים, האוויר והאש, שאותם הוא רואה כחומרי היסוד של הנפש. הוא כתב ספר מקיף
על כל אחד מיסודות אלה, תוך הבאת ציטוטים נרחבים ממיטב הקלאסיקות של השירה, הספרות
וההגות האירופאית.
בספרו 'אוויר וחלומות', המוקדש ליסוד האוויר,
שיצא לאור בשנת 1942, מתואר עולם המושגים הפסיכולוגיים של חווית המעוף.
הספר מתאר את ההיבטים הפסיכולוגיים של
אובייקטים אויריים שונים, כמו: חלום המעוף, שירת הכנפיים, הנפילה הדימיונית,
השמיים הכחולים, מערכות הכוכבים, העננים, העץ האווירי, והרוח.
יצירות נוספות של בשלרד:
'היד העובדת ומשחקת', מחקר העוסק בפעולת היד.
היד מגדירה טוב מכל את האדם, ולדימיון השפעה רבה על פעולתה.
'שירת החלל', ספר העוסק בחלל הארכיטקטוני בו
אנו חיים, ובעיקר בדיאלקטיקה בין 'פנים' ל'חוץ'. זה ספר רב ערך לאדריכלים, כיוון
שנחקרים בו עד למלוא עומקם הפיוטי גם מושגים פשוטים כמו מגירה ודלת.
בשלרד הוכתר כאחד מגדולי הפילוסופים של החינוך
במאה ה-20 בזכות חתרנותו האינטלקטואלית.
המבוא לספר 'אוויר וחלומות'
http://www.holylandmap.net/GastonBachelardPage.htm
אבינועם עמיזן הוא יוצר מפת
דמות האדם של ארץ הקודש
http://www.holylandmap.net/rashi.htm