מפות אנתרופומורפיות ומפת ארץ הקודש כדמות האדם

פרק 4 – המפה כיצירת אמנות

המושג 'תמונת עולם', "דמותו" או "דיוקנו" של עולם [במקור בלטינית – [IMAGO MUNDI– ממצה אולי יותר מכל את מהותה המורכבת של תורת המפות – הכרטוגרפיה. הוא צופן בתוכו הן את אופייה הייצוגי והן את הצד האמנותי, תמונתי שבה.

הגם שהמיפוי המדעי המודרני נעזר באמצעי מדידה משוכללים, והוציא רבים מן האלמנטים הדקורטיביים מן המפה, הוא עודנו נתון לציוויו של עיצוב אסטתי. מעבר לכך – המיפוי המדעי אינו יכול שלא להציג את המציאות באופן בררני, מכורח השימוש בסימנים, וגם מפות מדויקות מייצגות על כורחן נקודת מבט פרשנית ומגמתית.

ממבט ראשון אפשר להבחין שאמנות ומדע התקיימו זה לצד זה לאורך כל ההיסטוריה של הפקת מפות. המפות קישרו בין עולם הסמלים הדתיים והפולקלור לידע המדעי האנציקלופדי בתחומי הגיאוגרפיה והקוסמוגרפיה. את הזיקה בין ההיבט האמנותי למדעי במפה קל למצוא בעיטורים האמנותיים שהקיפו כל מפה עד לא מכבר, וחלק ניכר משטח המפה הוקדש להן. עיטורים אלה ביטאו את הזיקה המובהקת בין סגנון עיצוב המרחב והעצמים בו בתקופה מסוימת לתפיסות האמנותיות ולסגנונות העיצוב באותה תקופה. מפות, כמו יצירות אמנות, מהוות אמצעים רבי השפעה להעברת מסרים באמצעות סמלים תלויי תרבות. מפות עתיקות רבות ייצגו תמצית חזותית של הידע ושל תפיסת העולם של יוצריהן. כך יש במפות אלה רבדים ומשמעויות של יצירות אמנות לכל דבר.

השילוב הטבעי בין המפה לאמנות משתקף במפת העולם של פטולמי מהמאה ה-3 לספירה, הכוללת עיטורי דמויות

.

מפה אירופאית עתיקה המבטאת את ההגמוניה הנוצרית במזרח התיכון

שיתוף הפעולה בין כרטוגרפים ואמנים הלך והתהדק עם הכנסת אלמנטים ציוריים ועיטוריים מובהקים לתוך המפות ומילוי איזורים בלתי ממופים באיורים שונים. לאלה נוסף שלוב איורים של ארועים הסטוריים ובמיוחד תאורים תנכיים במפות ארץ הקודש. נוצר דו קיום בין מיפוי השואף לדיוק ומהימנות ואמנות בסגנון הזמן והמקום.

מפת ארץ הקודש מאת סבסטיאן מונסטר - המאה ה-16

הייצוג המופשט והסכמאטי של המציאות נעשה במפות באמצעות אלפבית של סמלים, קוויים, כתמים, צבעים, הצללות ועוד. עיצוב המפות מצביע על המתח בין הצורה, התוכן והידע.

המיקרא של מפה טופוגרפית מודרנית כולל עשרות רבות של סמלים גראפיים

אחד מבכירי הכרטוגרפים בדורנו טוען כי: "כדי לתפוס את מהות הנוף עלינו למזג את הרכיבים באופן גרפי כך שנקבל איכות איקונית, תחושה יחודית של מקום ושל אופי. היבט זה של מיפוי טופוגרפי דומה לציור דיוקנאות, בכך שמטרתו להפיק דמות שתמזג הופעה והבעה ובכך תעביר את מהותה של האישיות".

כרטוגרף בכיר אחר אמר: ''מפה טופוגרפית טובה צריכה להיראות כאנדרטה לאומית. עליה להיות בבואה כרטוגרפית של פני הארץ המציגה את התבליט, התכסית ותיפרוסת כל פרטי הנוף, באופן המבליט את ייחודה הנופי".

יכולת הדיוק הרבה והאמצעים הגראפיים המשוכללים, יחד עם התפתחות האמנות והתקשורת החזותית הביאו לכך שכל גורם רציני המצייר בימינו מפה מבליט בה את האלמנטים בהם הוא מעוניין, ועושה זאת בצורה מאד משכנעת.

שתי מפות של צפון קליפורניה. האחת יוצרת רושם של חבל ארץ פסטורלי, והשנייה של אזור אורבאני.

שתי המפות של ארץ ישראל הן טופוגרפיות, אולם במפה השמאלית הובלט המימד האנכי מנקודת מבט דרומית-מזרחית

הכרטוגרפיה המודרנית, לאחר שהשיגה דיוק מלא בתיאור פני השטח, יכולה להניח כי קורא המפות הממוצע כבר מזהה בקלות את האיזור המתואר. היא יכולה להשתמש בהנחת מוצא זאת כקרש קפיצה להצגת פני השטח מעוותים באופן מקורי ונועז, למען המחשת עובדות מסוימות.

אחת הדוגמאות הנפוצות היא יצירת מפות של 'מבט ממעוף הציפור', המבליטות את המימד האנכי של פני הנוף מעבר לשיעורו היחסי במציאות.

ג'ורג' פרנקלין קראם - – מראה ממעוף הציפור של ארץ הקודש – 1886

שיטה אחרת של שימוש בידע האבסולוטי של צורת פני השטח היא מפות בהן מבליטים את היחידה הגאוגרפית, מדינה או חבל ארץ, על פי גודלו היחסי של הנתון אותו מבקשים להבליט במפה. לדוגמא במפה המתארת את גודל האוכלוסייה בעולם תופיע סין כגדולה פי כמה וכמה מגודלה הממשי, ולעומתה תופיע לוב כזעירה. במפה המתארת את עתודות המחצבים תופיע כל מדינה בגודל היחסי של כמות המחצבים בה, וכדומה.

מפת אוכלוסיית כדור הארץ על פי גודלה היחסי בכל מדינה

סגנון שלישי המקובל כיום הוא הפיכת צורת השטח לרקע עליו מעלים דמויות ודימויים שונים שהם הנושא המרכזי של המפה. זאת מעין חזרה למפות הראשונות, בהן העיטור האמנותי סביב התרשים המדעי היה חלק בלתי נפרד מכל מפה.

מפת ארץ ישראל לילדים

ביבליוגרפיה:

מוזיאון ישראל - ארץ ישראל במפה ממידבא עד הלווין

פרק 3 – אדם ונוף באמנות תוכן העניינים פרק 5 – מפות אנתרופומורפיות מוקדמות

מפת ארץ הקודש בדמות האדם